<h1>מרדכי סימן קע"ב</h1>
<h2>דף מז:</h2>
קטן פורח רבינו תם פסק דקטן מצטרף לברכת המזון בשם ולעשרה שמתפללין משום דבר שבקדושה אפי' אין יודע למי מברכין ולמי מתפללין אלא מוטל בעריסה מצטרף לעשרה מדאמר ר' יהושע בן לוי אע"פ שאמרו קטן המוטל בעריסה דהיינו אין יודע למי מברכין ולמי מתפללין אין מזמנין עליו אבל עושין אותו סניף ומשלימין אותו לעשרה וסניף היינו לברכת המזון בעשרה בשם ולעשרה שמתפללין כדפרי' וכן עבד אחד משלים אבל תרי לא כדאמר ריב"ל ודוקא לעשרה דברכת המזון אבל לא לשלשה לזימון ולא כמו שכתוב בבראשית רבה שכתוב התם תינוק עושין אותו סניף לעשרה ובעי התם לשלשה מהו ופסיק דכל דכן הוא וכן פי' רב האי גאון דקטן עולה למנין עשרה. ור"ח חולק ולא מכח ההלכה אלא שכן דרכו דתופס לו לחומרא שלא להוציא שם שמים לבטלה הואיל ותניא כוותיה דר"י לעיל גבי אין מדקדקין בקטן [אי נמי] אפילו לדברי ר"ח דמחמיר בזימון הוא דמחמיר אבל בסניף לעשרה לא פליג אדריב"ל דקיימא לן כוותיה וליכא מאן דפליג ועבד דפריך נמי לעיל איתיה בכלל ונקדשתי דשכינה שריא אכל מחויבי מצות ובני ברית, והני מילי דקטן מצטרף וכן עבד היינו דוקא כשישראל גדול מברך אבל לאפוקי אינהו אחרים לא דהא בשילהי ר"ה (כט.) אמרי' כל שאינו מחויב בדבר אינו מוציא אחרים ידי חובתן. ור"י כתב ראיתי ר"ת שלא רצה לעשות מעשה בקטן ואפילו חומש בידו להצטרף לעשרה לברכת המזון ולתפלה ואף על פי שבתשובתו התיר להנ"ר רבי שלמה מ"מ לא היה עושה מעשה והיה אומר שאין בשום מקום שיעשה קטן סניף ע"י חומש שבידו רק לענין עיבור השנה בפרקי ר"א (פ"ח) אומר בשלשה מעברין ר"א אומר בעשרה ואם נתמעטו מביאין ס"ת ועושין עגולה ואין מזכיר שם כלל שיהא קטן אוחז הס"ת בידו להצטרף בין שניהם אלא דמשמע דלמילתא דהתם מועיל ס"ת בלא קטן. ועוד הוכיח ר"י מירושלמי דאין עושין קטן סניף לא לזימון של עשרה ולא לזימון של שלשה ולא לתפלה עד שיביא ב' שערות דאמר התם אר"י כמה זימני דאכלי עם אבא חלפתא ועם חביבי ולא זמני עלאי עד דאייתית שני שערות. וכן השיב רב נתן בעל הערוך בתשובותיו וגם ראבי"ה כתב כיון שנחלקו גאוני עולם בדבר ראוי להחמיר לכל יראי השם שלא להצטרף קטן לא לזימון ולא לתפלה עד שיביא שתי שערות.
